בפואטיקה נפלאה שינה יהודה עמיחי את שמו של אלוהים מ'המקום' ל'מקומות' או 'אלוהי המקומות'. השימוש של עמיחי בלשון רבים מכוון אל היבט חיוני בהיסטוריה היהודית, שכן מאז ומעולם היה ליהודים יחס מורכב ושנוי במחלוקת למקומות שמהם הם יצאו ולמקום שלו הם קראו 'בית'.

אין ספק כי מקום המגורים, כמו גם המקומות שנעזבו, הם מרכיב מרכזי בזהות היהודית גם בימינו, כפי שרומזים מונחים כמו 'ישראלי', 'גלותי', 'אשכנזי', 'ספרדי' או 'מזרחי'. ובכל זאת, ייתכן כי המורכבות האמיתית אינה טמונה במקומות עצמם אלא בעצם ההחלטה לעבור ממקום אחד למשנהו. האם יהודים מרגישים נוח יותר בחיים מסודרים וסטטיים, או כשהם במערבולת של תנועה? ושמא הם מאושרים ביותר כאשר הם "בין שני העולמות"?

בקורס נטייל בין מדפי ארון הספרים היהודי ונצביע על מקורות המאירים את הדינמיקה של מסעות היהודים, בין השתקעות לנדודים.

הורידו דוגמא לדף לימוד