פִילוֹסוֹפִיָה

ארגון: אוניברסיטה העברית בירושלים

אלפי שנים הייתה השבת מאפיין מובהק של תרבות ישראל. היא תפסה מקום מרכזי בזהות היהודית והכתיבה את קצב החיים היהודיים. בקורס זה נבחן את רבדיה הפילוסופיים של השבת, ואת הנושאים והמסרים המעניקים לה את משמעותה הרבה. נצלול לטקסטים עתיקי יומין ונבחן אותם לצד כתביהם של הוגים בני המאה התשע-עשרה והמאה העשרים כדי למצוא את מקומה של השבת בעולם המודרני ובחיינו אנו במאה העשרים ואחת.

בד בבד עם הרובד הפילוסופי ועם החומר הכתוב, ליהודים רבים נושאת השבת מטען של הלכות והגבלות, ביניהם חובת התפילה בציבור, הדלקת נרות ואיסור על כתיבה. בלי להתעלם מאותן הלכות והגבלות, בקורס הזה נבנה את תמונת השבת מהמסד, מתוך הנחה שהשבת היא המורשת – ומכאן התשתית – של כל יהודי וכל יהודייה. כדי לבנות את התמונה שלנו, נניח בצד את השאלות המעשיות ונשאל את אלה הפילוסופיות: על מה ולמה השבת? מהו מקומה בחברה בת זמננו? האם היא מתקנת או משלימה מערכות אידיאולוגיות מודרניות, ואם כן, כיצד? ואיך מתאים רעיון השבת לחברה חילונית מודרנית במדינת ישראל ובתפוצות?

ארגון: הלל הבינלאומי

קורס זה יחקור פלורליזם כערך בחיים יהודים. נחקור היבטים שונים של פלורליזם ומגבלותיו דרך טקסטים ומקרי בוחן, על מנת להעצים את המשתתפים לחיות בקהילות שיש בהם זהויות יהודיות מגוונות.

יחד, נשאל את השאלות: כיצד אוכל לחיות חיים מחויבים ויחד עם זאת להיות סובלני כלפי האחר? כיצד אוכל להדגיש שמה שנכון עבור אדם אחד אינו נכון עבור אדם אחר מבלי ליפול לרלטיביזם? כיצד אוכל לטפח תחושה שהאחר לא צריך לטעות על מנת שאוכל להיות צודק? איך אוכל לספק את צרכם של קבוצות בעלי דעות שונות בתוך הקהילה שלי? מהם המגבלות של פלורליזם?

הקורס שהוא בעל ארבע יחידות נוצר בשיתוף פעולה בין ארגון הלל הבינלאומי לבין הלל באוניברסיטה.

ארגון: לימוד

מהו טיבו של הכוח שיש לנו כבני אדם, ומי מעניק לנו את אותו הכוח? על מי, או על מה, אנחנו אחראיים, ואם יש גבולות לאותה אחריות? בקורס בן עשרה מפגשים נבחן מגוון של מקורות עתיקים ובני-זמננו, יהודיים וחילוניים, כדי להתייחס לאותן שאלות ולהתעמק בחובות ובגבולות האחריות שלנו כיהודים – וכבני אדם – כלפי שאר העולם.

סרטוני הקורס שונים במעט מהשיעורים האחרים של פרויקט זוג: הם מציגים בפנינו חברותא אמיתית בין שני כוכבים של פרויקט לימוד: מורין קנדלר, שניהלה את פרויקט חברותא בשנותיו הראשונות, וקלייב לאוטון, אחד ממייסדי פרויקט לימוד.

כבר עשרים שנה, אחד מהאירועים המרכזיים של כנס הלימוד השנתי בבריטניה הוא פרויקט הלימוד בחברותא. בכל שנה הפרויקט מניב ספר יפיפה של חומר למידה, ממקורות מסורתיים ולא מסורתיים, המכוון ללימוד בזוגות. הקורס הזה הוא הקורס השני בפרויקט זוג שמעובד מתכנית לימודים של פרויקט לימוד בחברותא.

הקורס נוצר בשיתוף פעולה בין פרויקט זוג לפרויקט לימוד בחברותא. אתם יכולים לקרוא עוד על לימוד ועל פרויקט חברותא באתר www.limmud.org.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: תמורה

"אין להכיר את היהדות כתרבות מבלי להכיר את תרבות היהדות החילונית, כשם שאין להכיר אותה מבלי להכיר את תרבותה הדתית" (יעקב מלכין). היהדות הינה והייתה מראשיתה "תרבות פלורליסטית" – בה חיו והתפתחו תרבויות יהודיות אשר התגבשו בזרמים ובעדות היהודים שחיו לאורך שנים בארץ ישראל ובעשרות ארצות התפוצה.

בקורס "תרבות היהדות החילונית", נפגוש את התמורות בזהות היהודית המודרנית ובמאפייני תרבותו של העם היהודי בעת החדשה, המהווים נושאים מרכזיים בהגות היהודית החילונית. נעמיק בקשר בין הומניזם, יהדות וחילוניות, בתמורות שחלו במושג האל בתרבות היהודית ובמהותו של הפלורליזם ביהדות, כפי שהוא בא לביטוי בהגות וביצירות תרבות מגוונות.

מנחים: הרב סיון מס, פרופ׳ יעקב מלכין, והרב אדם שלום

הורידו דוגמא לדף לימוד

העם היהודי נקרא מאז ומעולם 'עם הספר' - שם הולם בהתחשב באהבה העמוקה שאנו רוחשים למסורת הטקסטואלית היהודית. במשך מאות שנים למדנו טקסטים מקודשים אלה בניסיון לפענח את חוכמתם, להבין את הרלוונטיות שלהם בכל דור, ולקחת חלק בדיאלוג ובפולמוס המשתרע על פני דורות. ואולם, ללא הבנה טובה של מהותם של אותם ספרים מכוננים,המבנה שלהם והחיבור שלהם לחיינו - אנו עלולים להתקשות להיכנס לשיח זה.

במהלך הקורס נפנה מבט קרוב לטקסטים יסודיים המרכיבים את ארון הספרים היהודי, מהתורה עד ימינו. נלמד לא רק מהם הטקסטים הללו וכיצד הם פועלים, אלא כיצד אפשר להשתמש בהם ככרטיס כניסה לשיח על יצירה בתורה, על הגנה עצמית בדברי חז"ל, ועל התגלות בעיני הוגים מודרניים.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: מכון הדר
מדוע אתם נותנים צדקה? כיצד היהדות שלכם משפיעה על הרגלי הנתינה שלכם? קורס זה יבחן את אמירתה של היהדות לגבי החובה לתת צדקה - מי צריך לתת? כמה עליו לתת? ולמי? נבחן ביחד סוגיות אלו דרך מקורות מסורתיים ותשובות מודרניות.

תקופת לימוד: 5 שבועות.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: לימוד, מכון הדר

איך אנחנו מגדירים שגשוג? איזה רכוש חומרי ובלתי-חומרי נחוץ לנו כדי לחיות חיים מלאי משמעות והגשמה? קורס זה יבחן מגוון מקורות מסורתיים ולא-מסורתיים המתמודדים עם הסוגיות הכרוכות במערכות היחסים שלנו עם כסף, אושר והחיים הטובים.

קורס זה נוצר בשיתוף פעולה עם "לימוד" ומבוסס על חומרים שנאספו על ידי "לימוד גליל" לצורך פרוייקט "חברותא".

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: מכון הדר

מקובל לומר כי בנצרות, העיקר הוא האמונה, וביהדות – העיקר הוא המעשה. ואולם, מתברר שאין הדבר כך ובמסורת היהודית ואף בחווית החיים היהודיים שלנו – לאמונה שלנו יש משמעות, ותמיד הייתה.

הקורס יעסוק בסדרה של שאלות תיאולוגיות וקיומיות; האם אנו מצווים להאמין באלוהים? מה עושה מי שאינו מסוגל להאמין? מהו הדבר המשמעותי לחיים יהודים; מה שאנו יודעים על אלוהים ועל היהדות או מה שאנו מרגישים כלפיהם? את כל אלו נבחן דרך הגותם של שני גדולי פילוסופים בימי ביניים היהודים: הרמב"ם ומבקרו, ר' חסדאי קרשקש.

שאלות אלו ישמשו לנו כאתגר אינטלקטואלי ורוחני, במטרה להבין עולמות מחשבה של אחרים, ולהעמיק את הבנתנו בעולם בו אנו חיים.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: מכון הדר

מקובל לטעון כי התורה היא, בראש ובראשונה, הגורם המאחד והמחבר של העם היהודי. עם זאת, אחת המחלוקות הקשות במאה השנים האחרונות נסבה על מקורה האלוהי של התורה, על שלמותה, על עקיבותה, ועל השאלה אם ניתנה במעמד הר הסיני.

בקורס זה נבקש להבין מה באמת עומד על כף המאזניים כאשר אנחנו דנים, ולחלופין מתעלמים, משאלות אלה, שהופיעו במקורות היהודיים החל מהספרות הרבנית הקדומה ועד סוף המאה העשרים.

הורידו דוגמא לדף לימוד