ספרות רבנית

ארגון: מכון הדר

פעמים, השיח בנושא עונש המוות נושא אופי פשטני, צבוע רק בשחור ולבן. התומכים בו מדברים על הרתעה ותגמול כסיבות עיקריות לענישה זו, והמתנגדים מעלים את הטיעונים בדבר אפשרות של האשמה שגויה, ולצדה – את קדושת החיים.

אולם, משיח זה נפקד דיון במורכבות של תהליך הענישה במוות. מקור ההשראה לקורס הזה היה ספרה של בת ברקוביץ (Beth Berkowitz) בנושא עונש המוות במקורות חז"ליים ובמקורות נוצריים (Execution and Invention: Death Penalty Discourse in Early Rabbinic and Christian Cultures). בעקבותיה של המחברת נלמד את הדיון הרבני וזאת, כדבריה "כדי להיטיב ולהבין את הקשר שבין אלימות וסמכות בתרבויות היהדות העתיקה, ובדרך זו, להבין קשר זה בתרבותנו אנו".

יחד נבחן סוגיות כגון "האם ייתכן 'מוות טוב'?" מהו תפקידו של התגמול במערכת המשפט אז והיום? והטקסים הקשורים במוות – איך הם מחזקים את הפעלנות של השחקנים הקשורים בו, ואיך הם מחלישים אותה?

אלה ליד אלה, נלמד את דברי חז"ל לצד מקורות מודרניים יותר, וניתן לכל אחד מסוגי המקורות להאיר היבטים במשנהו, היבטים שאולי לא היינו רואים אלמלא זרקור זה.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: מכון הדר

אכילה היא צורך אנושי בסיסי, ואכילה בצוותא מקרבת לבבות. כיהודים, איננו אוכלים ככל העמים וחוקי הכשרות מגבילים הן את מבחר המזון שלנו והן את המיקום שבו אנו יכולים לסעוד ואת האנשים שאת המזון שלהם נוכל לאכול. ויחד עם זאת, שאלות מרכזיות רבות הקשורות לכשרות עדיין נותרו פתוחות. למה בכלל לשמור את חוקי הכשרות? מה מכיל המזון שאנו אוכלים ואיך נדע זאת? ומה באשר לדרך הכנת המאכלים – האם משנה לנו איך הכינו אותם ומי הכין אותם? על מי אנחנו סומכים שיכין לנו אוכל שנוכל לאכול? ואיך מתקשרים החוקים העתיקים עולם שלנו, עולם שיש בו חומרי ניקוי וחיטוי, מדיחי כלים, כלים חד-פעמיים וחומרים שהמקרא וספרות ההלכה לא הכירו, למשל, פלדת אלחלד?

עשרת המפגשים שלפניכם הם סיור בזק בהיבטים התיאורטיים והמעשיים של הכשרות. נדון בשאלות "למה?", "מה?" ו"איך?" לשמור כשרות בעולם שבו אנו חיים, עולם שבו אין אנו "עם לבדד ישכון", לא כלאום ולא כיחידים.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: הלל הבינלאומי

קורס זה יחקור פלורליזם כערך בחיים יהודים. נחקור היבטים שונים של פלורליזם ומגבלותיו דרך טקסטים ומקרי בוחן, על מנת להעצים את המשתתפים לחיות בקהילות שיש בהם זהויות יהודיות מגוונות.

יחד, נשאל את השאלות: כיצד אוכל לחיות חיים מחויבים ויחד עם זאת להיות סובלני כלפי האחר? כיצד אוכל להדגיש שמה שנכון עבור אדם אחד אינו נכון עבור אדם אחר מבלי ליפול לרלטיביזם? כיצד אוכל לטפח תחושה שהאחר לא צריך לטעות על מנת שאוכל להיות צודק? איך אוכל לספק את צרכם של קבוצות בעלי דעות שונות בתוך הקהילה שלי? מהם המגבלות של פלורליזם?

הקורס שהוא בעל ארבע יחידות נוצר בשיתוף פעולה בין ארגון הלל הבינלאומי לבין הלל באוניברסיטה.

אנו פונים לרבנים על מנת לקבל תשובות אודות השאלות הכי מכריעות של זמננו: כיצד עלינו להתמודד עם העסק המורכב של אהבה, סקס ומערכות יחסים.

בקורס זה נצלול לתוך טקסטים מהקנון היהודי, מהתורה ועד המשנה, מהתלמוד ועד ספרי ההלכה, כאשר נחקור שאלות כמו ״מה המשמעות של לאהוב מישהו?״, ״כיצד נראים חיי מין שהם קדושים ובריאים״ ו״יחסי מין מחוץ לנישואין שהם מותרים וקדושים - האם יש דבר כזה בכלל?״

אין נושא שהוא מחוץ לדיון הרבני. אנו פונים לטקסטים היהודים כקרש קפיצה לחקירה משלנו אודות מהי המשמעות של להיות במערכת יחסים.

ארגון: פרויקט זוג

האם יש דרך נכון לפקפק בסמכות? האם עליי להשמיע את קולי בכל נושא או שמא לבחור במה להילחם? מהו התפקיד הנכון לבושה ולהשפלה? מתי ניתן להשתמש ביחסי כוחות, ומתי עדיף לשמור על שקט? בקורס בן עשרה מפגשים, נבחן סיפורים ביהדות שבהם אבותינו התנגדו לסמכות הממשלה והחברה, ההנהגה היהודית, ואפילו אלוהים.

ההשראה לקורס הזה הוא הספר "למה להיות יהודי?" מאת אדגר ברונפמן.

הקורס נוצר בשיתוף פעולה בין פרויקט זוג לקרן שמואל ברונפמן. הקורס שואב השראה מספרו של אדגר ברונפמן "למה להיות יהודי?" (Why Be Jewish?), אותו ניתן לרכוש באתר אמזון www.amazon.com

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: מכון הדר

ביקור חולים הוא מצווה חשובה שכולנו חווים בצורה כזו או אחרת - מהצד של המבקר או מהצד של החולה. אך החוויה עלולה להיות מביכה מכל מיני בחינות. מה עלינו לומר? כמה זמן עלינו להישאר? היכן עלינו לשבת? מהי המטרה האמיתית של הביקור?

חולי הוא מצב מורכב הן עבור החולה והן עבור המבקר. הקורס יבחן את היחסים שבין המבקר לחולה דרך מסכת נדרים שבתלמוד, ומספר מקורות נוספים.

הקורס מיועד למשתתפים עם נסיון קודם בלימוד גמרא, המעוניינים להתעמק בסוגיה חשובה זו.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: פרויקט זוג

ההורות לילדים קטנים, על אף שהיא ברכה, עלולה להיות חוויה מבודדת. מדי פעם, כולנו צריכים לנהל שיחה עם אדם בוגר לשם שינוי. הקורס הזה קם כשיתוף פעולה בין פרויקט זוג לקוולר (Kveller) כדי להציע להורים הזדמנות להיפגש ולהתחבר (ברשת או פנים אל פנים) תוך בחינת המהות של ההורות היהודית.

הקורס בן ארבעת המפגשים, עניין של איזון: להיות הורים יהודיים, משתמש בלמידת טקסטים ככלי לבחינת מגוון הדרישות והערכים שעולים דרך קבע אצל הורים יהודיים. אלו תכנים ומאפיינים מההורים שלכם תנסו להעביר הלאה לילדיכם? מתי צריך לתעדף את הילדים על פני עצמכם? מה כרוך בלגדל ילד כיהודי?

 

הקורס נבנה על ידי הרב אבי קיליפ, קוראת של קוולר, אם לשלושה ילדים קטנים, ומנהלת פרויקט זוג במכון הדר.

 

הורידו דוגמא לדף לימוד

העם היהודי נקרא מאז ומעולם 'עם הספר' - שם הולם בהתחשב באהבה העמוקה שאנו רוחשים למסורת הטקסטואלית היהודית. במשך מאות שנים למדנו טקסטים מקודשים אלה בניסיון לפענח את חוכמתם, להבין את הרלוונטיות שלהם בכל דור, ולקחת חלק בדיאלוג ובפולמוס המשתרע על פני דורות. ואולם, ללא הבנה טובה של מהותם של אותם ספרים מכוננים,המבנה שלהם והחיבור שלהם לחיינו - אנו עלולים להתקשות להיכנס לשיח זה.

במהלך הקורס נפנה מבט קרוב לטקסטים יסודיים המרכיבים את ארון הספרים היהודי, מהתורה עד ימינו. נלמד לא רק מהם הטקסטים הללו וכיצד הם פועלים, אלא כיצד אפשר להשתמש בהם ככרטיס כניסה לשיח על יצירה בתורה, על הגנה עצמית בדברי חז"ל, ועל התגלות בעיני הוגים מודרניים.

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: לימוד, מכון הדר

איך אנחנו מגדירים שגשוג? איזה רכוש חומרי ובלתי-חומרי נחוץ לנו כדי לחיות חיים מלאי משמעות והגשמה? קורס זה יבחן מגוון מקורות מסורתיים ולא-מסורתיים המתמודדים עם הסוגיות הכרוכות במערכות היחסים שלנו עם כסף, אושר והחיים הטובים.

קורס זה נוצר בשיתוף פעולה עם "לימוד" ומבוסס על חומרים שנאספו על ידי "לימוד גליל" לצורך פרוייקט "חברותא".

הורידו דוגמא לדף לימוד

ארגון: אוניברסיטה העברית, מכון שכטר

משחר ההיסטוריה האנושית קשרו תרבויות שונות את הנשיות עם הטבע, הפוריות, האדמה, המים והגשם. דוגמאות מפורסמות הן תיאמת (תהום) במיתולוגיה המסופוטמית, אלת המים המלוחים והיסוד הנקבי בסיפור הבריאה הבבלי; או תטיס, אלת המים במיתולוגיה היוונית. בשפה המודרנית משוקעים ביטויים ודימויים רבים שצמחו מתוך קשר תרבותי זה ('אמא-אדמה', 'קרקע בתולה' בעברית; mother nature באנגלית, ועוד).​

מה טיבו ומהן משמעויותיו של קשר זה בזמן העתיק ובימינו? האם דימויים אלו תורמים ליחסים ראויים בין המינים או פוגעים בהם? כיצד דימויים של נשיות מסייעים לנו להבין את תפיסת קדמונינו היהודים בנוגע לגשם, והאם הם רלוונטיים לימינו בארץ ישראל או מחוץ לה?​

הלימוד יעסוק במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד והמדרש, העוסקים בירידת הגשם ובהיעדרו, במחזור המים בטבע, ובאקלים הארצישראלי, תוך שימוש בדימויים נשיים וגבריים. נפגוש גם דמויות נשיות הנקשרות לגשם ולמים, כגון מרים אחות משה, והבאר הפלאית.

הגשם, מוטיב מרכזי בתרבות היהודית, הוא הציר שסביבו נפתח דיון על יחסים בין אלוהים לעמו, בין גברים לנשים ובין יהודים ממקומות גאוגרפיים שונים בעולם.

זהו קורס מצוין לאלו, שהלימוד התלמודי חדש עבורם.

הורידו דוגמא לדף לימוד