כִּתבֵי הַקוֹדֶשׁ
The past year has brought with it tremendous loss and uncertainty. On a personal and communal level, many of us find ourselves grieving very tangible losses: the loss of life above all, the loss of financial security, and the loss of the intimacy of in-person relationships. At the same time, we find ourselves mourning abstract but very real losses: the loss of the world we once knew, the loss of a sense of security, the loss of normalcy. Throughout the ages, the Jewish people have experienced significant downfalls and periods of great adversity from the flood that nearly destroyed the world to the destruction of the Temple to the Holocaust, an unprecedented time of darkness and despair. And, yet each time, the Jewish people drew on wellsprings of resilience to not only continue on but to continue forward, rebuilding for the next generation.
In this four-session course, we’ll look to our own tradition, focusing on narratives from the Torah as well as the events of Jewish history to mine our texts for wisdom on resilience. We’ll ask: what are the different shapes resilience takes and how might we cultivate our own capacity for resilience based on the wisdom of Jewish tradition?
Download a sample source sheet!
Watch the trailer!
אכילה היא צורך אנושי בסיסי, ואכילה בצוותא מקרבת לבבות. כיהודים, איננו אוכלים ככל העמים וחוקי הכשרות מגבילים הן את מבחר המזון שלנו והן את המיקום שבו אנו יכולים לסעוד ואת האנשים שאת המזון שלהם נוכל לאכול. ויחד עם זאת, שאלות מרכזיות רבות הקשורות לכשרות עדיין נותרו פתוחות. למה בכלל לשמור את חוקי הכשרות? מה מכיל המזון שאנו אוכלים ואיך נדע זאת? ומה באשר לדרך הכנת המאכלים – האם משנה לנו איך הכינו אותם ומי הכין אותם? על מי אנחנו סומכים שיכין לנו אוכל שנוכל לאכול? ואיך מתקשרים החוקים העתיקים עולם שלנו, עולם שיש בו חומרי ניקוי וחיטוי, מדיחי כלים, כלים חד-פעמיים וחומרים שהמקרא וספרות ההלכה לא הכירו, למשל, פלדת אלחלד?
עשרת המפגשים שלפניכם הם סיור בזק בהיבטים התיאורטיים והמעשיים של הכשרות. נדון בשאלות "למה?", "מה?" ו"איך?" לשמור כשרות בעולם שבו אנו חיים, עולם שבו אין אנו "עם לבדד ישכון", לא כלאום ולא כיחידים.
הורידו דוגמא לדף לימוד
אנשים יושבים מסביב למדורה ומספרים סיפור – מההתנהגויות האנושיות העתיקות ביותר. המסורת הזו נמשכת גם היום, במיוחד במחנות קיץ. גם היהדות טומנת בחובה מסורת של סיפור סיפורים – סיפורי התורה. את הסיפורים האלה מספרים שוב ושוב, לרוב כחלק מטקס דתי בבתי כנסת. הקורס הזה מנסה לחבר בין המסורת היהודית למסורות האנושית של סיפור סיפורים, על ידי עיצוב מחדש של סיפורי המוסר מהתורה כסיפורים שניתן לספר במחנה קיץ ולהשתמש בהם ככלי למטרות חינוכיות שונות. אתם תלמדו ארבע סיפורים "חדשים", שכל אחד מהם קיבל השראה מפרשייה שונה מהתורה, אך נכתב מחדש לאוזניים צעירות ומודרניות. אתם תבחנו את התהליך שבה מספרים ומפרשים את הסיפורים הללו, ותשלבו את הקול שלכם בתהליך. מושלם למחנות קיץ ולמסגרות חינוכיות אחרות!
מדובר בקורס קצר (ארבע מפגשים).
האם יש דרך נכון לפקפק בסמכות? האם עליי להשמיע את קולי בכל נושא או שמא לבחור במה להילחם? מהו התפקיד הנכון לבושה ולהשפלה? מתי ניתן להשתמש ביחסי כוחות, ומתי עדיף לשמור על שקט? בקורס בן עשרה מפגשים, נבחן סיפורים ביהדות שבהם אבותינו התנגדו לסמכות הממשלה והחברה, ההנהגה היהודית, ואפילו אלוהים.
ההשראה לקורס הזה הוא הספר "למה להיות יהודי?" מאת אדגר ברונפמן.
הקורס נוצר בשיתוף פעולה בין פרויקט זוג לקרן שמואל ברונפמן. הקורס שואב השראה מספרו של אדגר ברונפמן "למה להיות יהודי?" (Why Be Jewish?), אותו ניתן לרכוש באתר אמזון www.amazon.com
ההורות לילדים קטנים, על אף שהיא ברכה, עלולה להיות חוויה מבודדת. מדי פעם, כולנו צריכים לנהל שיחה עם אדם בוגר לשם שינוי. הקורס הזה קם כשיתוף פעולה בין פרויקט זוג לקוולר (Kveller) כדי להציע להורים הזדמנות להיפגש ולהתחבר (ברשת או פנים אל פנים) תוך בחינת המהות של ההורות היהודית.
הקורס בן ארבעת המפגשים, עניין של איזון: להיות הורים יהודיים, משתמש בלמידת טקסטים ככלי לבחינת מגוון הדרישות והערכים שעולים דרך קבע אצל הורים יהודיים. אלו תכנים ומאפיינים מההורים שלכם תנסו להעביר הלאה לילדיכם? מתי צריך לתעדף את הילדים על פני עצמכם? מה כרוך בלגדל ילד כיהודי?
הקורס נבנה על ידי הרב אבי קיליפ, קוראת של קוולר, אם לשלושה ילדים קטנים, ומנהלת פרויקט זוג במכון הדר.
העם היהודי נקרא מאז ומעולם 'עם הספר' - שם הולם בהתחשב באהבה העמוקה שאנו רוחשים למסורת הטקסטואלית היהודית. במשך מאות שנים למדנו טקסטים מקודשים אלה בניסיון לפענח את חוכמתם, להבין את הרלוונטיות שלהם בכל דור, ולקחת חלק בדיאלוג ובפולמוס המשתרע על פני דורות. ואולם, ללא הבנה טובה של מהותם של אותם ספרים מכוננים,המבנה שלהם והחיבור שלהם לחיינו - אנו עלולים להתקשות להיכנס לשיח זה.
במהלך הקורס נפנה מבט קרוב לטקסטים יסודיים המרכיבים את ארון הספרים היהודי, מהתורה עד ימינו. נלמד לא רק מהם הטקסטים הללו וכיצד הם פועלים, אלא כיצד אפשר להשתמש בהם ככרטיס כניסה לשיח על יצירה בתורה, על הגנה עצמית בדברי חז"ל, ועל התגלות בעיני הוגים מודרניים.
איך אנחנו מגדירים שגשוג? איזה רכוש חומרי ובלתי-חומרי נחוץ לנו כדי לחיות חיים מלאי משמעות והגשמה? קורס זה יבחן מגוון מקורות מסורתיים ולא-מסורתיים המתמודדים עם הסוגיות הכרוכות במערכות היחסים שלנו עם כסף, אושר והחיים הטובים.
קורס זה נוצר בשיתוף פעולה עם "לימוד" ומבוסס על חומרים שנאספו על ידי "לימוד גליל" לצורך פרוייקט "חברותא".
בכל אופן, השמיטה הנוכחית של שנת תשע"ה (2014-2015), כבר מסתמנת כשונה. רשת של רבנים, מחנכים, פעילים חברתיים, פעילי סביבה ואנשי עסקים מרחבי ישראל ומהתפוצות משיבה את ערכיה המקוריים של השמיטה לשיח הציבורי בדרכי ביטוי יצירתיות. נדמה כי המושג 'שמיטה' לא יחזור להיות כפי שהיה.
קורס זה יבחן כמה מהטקסטים ומהערכים המכוננים של רעיון השמיטה, יבקש להבין מעט את ההיסטוריה של השמיטה מאז ראשית ההתיישבות החקלאית של החלוצים העבריים בישראל ב- 1880, וינסה להציע אפשרויות חדשות לציון השמיטה בעשורים הבאים. קורס זה מוצע בשיתוף עם חזון
האם אברהם ניפץ את הפסילים? האם ושתי הצמיחה זנב? והאם התורה נכתבה 974 דורות לפני שנברא העולם? אלו הם רק מקצת מהסיפורים הרבים על גיבורי התנ"ך שאינם מופיעים בתנ"ך. הם מצויים בקורפוס הספרותי הגדול המכונה 'מדרש' שחובר על ידי חז"ל.
כיצד נוצר המדרש ועד כמה הוא עתיק? מה מטרתם של הסיפורים הללו ומדוע בחרו חכמים לספר אותם? האם הם ראו בהם חלק מכתבי הקודש?
בקורס זה נרכוש כלים ללימוד המדרש והבנתו כמתודה מתוחכמת ועשירה של קריאה בכתבי הקודש. נעסוק בספרות זו מראשיתה ועד המאה התשעית ונתמקד בעיקר בספרות המדרש הקלאסי שנוצרה במאה הרביעית בארץ ישראל.
הקורס מיועד בראש ובראשונה ללומדים 'מתחילים', אבל הוא עשוי להועיל מאוד גם לבעלי ידע והיכרות קודמת עם המדרש שמבקשים להבין את מהלכיו.
אנחנו היהודים מוצאים נחמה רבה בדקלום פרקי תהילים, אך רק לעיתים רחוקות אנחנו בוחנים אותם בעיון. במהלך מפגשים אלו, נחקור את העולם הדתי של ספר תהילים.
קריאות צמודות, גם ספרותיות וגם תיאולוגיות, במגוון פרקים, המשקפים מגוון רחב של ז'אנרים, הלכי רוח, חוויות ורגשות, יאפשרו לנו להעמיק את הבנתנו בטקסטים ובתפיסות העולם שהם משקפים. נפגוש טקסטים בעלי עומק תיאולוגי, תעוזה רוחנית ויופי ספרותי עוצר נשימה. לאורך הדרך, נחשוב יחד מה המשמעות של אמירת טקסט כתפילה, לעומת קריאתו או חקירתו.